מקור  הטווינא – כמו גם המקור להצלחת המטפל בטווינא   - הוא העבודה הפיזית.

עבודה פיזית קשה הייתה הכרחית להישרדות, למין התקופה הפריהיסטורית ועד ימינו בסין.

פציעות שונות שאירעו בשל צרכים הישרדותיים כמו ציד ולקט, טופלו על פי האינסטינקטים.

לעצירת דימומים – לחיצות על הפצע, להפגת נפיחות וכאבים - שפשוף.

כך במשך עשרות אלפי שנים, הצטבר ידע, הלחיצות והשפשוף יהפכו לכלים העיקריים של הטווינא.

​

המושג  המודרני טווינא – תועד לראשונה לפני 500 שנה.

בזמנים הקדומים טווינא הייתה נקראת – MOSUO, משם זה השתבש ל MASSAGE.

 

נמצאו שרידים מהשנים של שושלת   YIN-SHANG –  1,700 לפנה"ס - על שריונות צב, עצמות ובקברי מלכים אשר הצביעו על שימוש בטווינא ככלי עיקרי לטיפול במחלות, אנשי השושלת הזו "המציאו" את הטווינא והיו מומחים גדולים בה.

הם המציאו את השימוש במשחות בטווינא, כמו גם את השימוש במכשירים לטווינא – מגבת רפואית ואבנים מיוחדות.

 

בשושלת QIN - 220 לפנה"ס – חוברו שני ספרים חשובים ביותר – האחד :

 HUANG DI NEIJINIG, [ספר הקיסר הצהוב]  והשני שלא שרד את המלחמות – ספר הטווינא של הקיסר הצהוב, בעל 10 כרכים.

Ten volumes on tuina of Huang Di and QI Bo.

 

גם בספר הקיסר הצהוב – יש אזכורים לטווינא, לטכניקות שלה ולמקום היווצרותה – מרכז סין.