רפואת אמת

על פי ההומיאופתיה, בריאות הינה חופש.

החופש בכדי שהאדם יוכל לחפש ולממש את יעודו הרוחני בחיים.

בכל פעם שהאדם מתרחק מהגשמת יעודו, הוא מתרחק מהחיים ומתקרב לנקודת המוות.

תפיסת הבריאות והחולי בהומיאופתיה שונה מהתפיסה הרווחת במציאות של ימינו. לצערי הרב, רב האנשים מאמינים שהחולי מגיע ממקור מוגדר שיש לנהל אותו או להעלים אותו, כגון חיידק, וירוס או כל גורם מוחשי אחר. זוהי התפיסה הרווחת שעוצבה בעיקר בזמנו של אייזיק ניוטון שהטביע תבניות חשיבה של Aּ מוביל ל B שמוביל ל C וכו'.

זוהי תפישת חשיבה שלא לוקחת בחשבון שהמציאות מורכבת הרבה יותר, ושיש עוד חוליות רבות בשרשרת שקשורות אחת לשנייה באופן סימביוטי והדוק.

לכן, לצערי, כאשר אדם ניגש לקבל סיוע רפואי, הרופא יחפש לתת תרופה רעילה שתבטל את המעבר מ A ל B ול C, וכו'. לכן כאשר אדם ניגש לרופא, גם הרופא רואה אותו בתור חלקים נפרדים שמחוברים בינהם באופן פיזיולוגי ותו לא.

לדוגמא, אם מגיע לרופא אדם שמצונן עם חום גבוה, כאבי גב וגם בעיות לב . הרופא לרב יתן תרופה רעילה [למשל אקמול שגורם לנזקים משמעותיים בכבד ובכליות בשל שימוש ממושך], כל זאת בכדי להקל על התסמינים ולגרום להורדת החום, ואז הוא יקבל הפניה לאורתופד שיקבע לו תור לניתוח או סתם משככי כאבים ממכרים במקרה הטוב ש"שירפאו" לו את כאבי הגב, ולבסוף קרדיולוג שימליץ לו על ניתוח כלשהו בלב או סתם לקחת תרופות מסויימות ל"ריפוי" מצבו.

​

מאידך, על פי התפישה ההומיאופתית -רפואה שמטרתה לרפא, שואפת תמיד לדרבן באופן יעיל את יכולתו הטבעית של האורגניזם לרפא את עצמו. כלומר: להשיב לאדם תפקוד נורמלי, הרמוני, בכל המערכות ובכל מישורי החיים, עד היעלמות כל הסימפטומים. התסמינים הם הביטוי לניסיון של הגוף  להשבת האיזון.

למשל, החום הוא הניסיון של מערכת החיסון להתמודד ולרפא זיהום, לכן זו תהיה טעות לתת חומר שמוריד את החום.

שיעול הוא הדרך של הגוף להיפטר ממזהמים בדרכי הנשימה.

שלשול היא הדרך של הגוף להיפטר מרעלים שונים שמסכנים את הבריאות, לכן נטילת תרופות שמבטלות את דרכי התגוננות הגוף היא מעשה שנוגד את עקרונות הריפוי האמיתי.