מסיכות
נשימה ונשמה, אלו הם אפיוניים רוחניים של חירות וחופש. באמצעות הנשימה - מה שמכונה אנרגיית החיים בסינית - צ'י, בסנסקריט - פראנה - אנו נטענים בכוחות החיים.
הנשימה מחייה אותנו, מטעינה אותנו בכוחות, מרפאה אותנו.
בימי עבר מסיכה שימשה כסמל לעבדות ושיעבוד לחומר.
"ולא תעשה לך פסל מסיכה" שמות כ' ג'.
גם בימינו המסיכה משמשת כמטאפורה לחנק שליטה בקרה והשתקה. סמל לכניעות וצייתנות. בעקבות לחץ ממסדי רפואי, כפייה ותעמולה אימתנית הוחדר לתודעה הציבורית בהדרגה שמסיכות מונעות העברת מחלות.
ראשית יש להבין שאין ביסוס מדעי לכך ואף להיפך [קישור].
שנית המסיכה הינה מדגרת רעלנים בעלת מקדם הדבקה גבוה.
גם אם במידה ויש גורם שמוביל לחולי והוא נגיף כלשהו - גודלו 0.1 מיקרון. רסיסי רוק [איירוסול] וכל נגיף עוברים בקלות דרך מספר מסיכות בו זמנית משום שהמסיכה מסוגלת לסנן רק חלקיקים יותר גדולים מרסיסי טיפות [רסיס הרוק הגדול ביותר 62 מיקרון ואילו המסיכה מצליחה לסנן בין 80-500 מיקרון]. במידה ואדם רוצה להימנע ממגע עם נגיף כל כך מסוכן עליו להשתמש במסיכת אב"כ הרמטית ולא בסמרטוט לח מחורר בעל מקדם הדבקה גבוה.
חשוב לזכור שבתחילת ה"מגיפה" משרד הבריאות [קישור] וארגוני הבריאות בעולם המליצו לא להשתמש במסיכה. ממסמך משפטי של משרד הבריאות נחשף לאחרונה[קישור] שלמרות שהצוות המייעץ למשרד המליץ למנכ"ל משרד הבריאות לא לחייב מסיכות בשל אי ביסוס מדעי וחוסר צורך, אף על פי כל זאת משרד הבריאות התעלם וממשיך בדרך של כפיית מסיכות.
באופן אישי קשה לי רגשית לראות אנשים מבוגרים מפוחדים ומבועתים נאלצים ללכת ברגל עם מסיכה בתנאי חום מחניק.
גם ילדים קטנים נאלצים לסבול שעות ארוכות במערכת החינוך עם תחושת חנק וניפרדות. על הנזק הפסיכולוגי וההשפעה המזיקה על ההתפחות הרגשית של הדור הבא עוד ידובר רבות במהלך השנים. תינוק אשר איננו מצליח להבין מהי שפת הבעת פנים גדל להיות רובוט צייתן נטול יכולת הבנה רגשית.
על פי החוק - כל אדם המתקשה להיות עם מסיכה פטור ממנה, בין אם זה קושי רגשי או גופני. קישור למסמך אשר מהווה תצהיר משפטי לכך. רצוי שעורך דין יחתום עליו.
