צ'י גונג - משמעות השם- צ'י  氣 - כח החיים/נשימה/אורז. במשמעות העתיקה מדובר על 9 גרגרי אורז המתבשלים בסיר מהביל.

גונג - 功, רכישת מיומנות באמצעות תרגול.

כאמור, לאורך אלפי השנים הסינים פיתחו תרגילים שמטרתם טיפוח הבריאות, הארכת החיים, חיזוק הגוף ופיתוח יכולות מוסריות רוחניות. ממצאי מגילות משי מצויירות מלפני 2500 שנה המתארות תרגול כזה נמצאו במערת קבורה קיסרית בחבל HUNAN.

כלל התרגול נבע מתוך השקפות פילוסופיות שונות. כל השפעה פילוסופית הדגישה מטרות שונות. למשל הקונפוציוניזם ביקש להשיג באמצעות תרגול הצ'יגונג יכולות מוסריות, הדאואיזם ביקש לפתח חיי נצח באמצעות תרגילים אזוטריים המבוססים על אלכימיה פנימית הנקראת NEIDAN, אומנות הלחימה ביקשה לפתח יכולות מוגברות והבודהיזם  שם דגש על העצמת היכולות המדיטטיביות.

המסורת תמיד הועברה בעל פה תוך חניכה אישית, סודיות וחשאיות תמיד אפפו בהילה מסתורית את התחום.

במשך אלפי שנים, כל אזור גיאוגרפי בסין פיתח שיטה שונה תחת שם שונה, למשל DAO YIN, TU NA, NEI GONG ועוד.

בכל השיטות הדגש היה על נשימה מוכוונת תודעה תוך הזרמת הצ'י באופן מודע וביצוע תנועות קצובות או עמידה ממושכת  בדממה במנח מסוים.

לאחר המהפכה התרבותית, חלו מספר שינויים משמעותיים בתחום. מכיוון שהתרבות העתיקה הושמדה, רצף המסורת נשבר והתחום הפך לנחלת הכלל. המפלגה הקומוניסטית החלה להשתמש בטווינא ככוח פוליטי  ואיגדה את כל התחומים תחת שם אחד - הצ'יגונג, תוך כדי השמת דגש על הצד המדעי. הוחלט לפשט את התחום ולהשתמש בו ככלי טיפולי בבתי חולים ומוסדות שיקום וגם במחנות ל"חינוך מחדש".

משיקולים פוליטיים הוחל פיקוח ריכוזי הדוק על הצ'יגונג תחת הנהגת תרגילים אחידים פשוטים למען כלל העם הסיני . לאחר מותו של מאו דזה דונג התחום הפך פופולארי בקרב העם והוחל לתרגלו מידי יום ברחבי סין ביחד עם הטאי ג'י - עד ימינו אנו.

בשנות התשעים של המאה הקודמת חלה בסין התעוררות של תנועות שדגלו בחזרה לערכים העתיקים והרוחניים, הממשל הקומוניסטי חש בסכנה והחליט להוציא מחוץ לחוק תחומים מסויימים בציגונג והחל לפקח באופן הדוק וקשוח ביותר על כל התחום, מבחינת הוראה, הפצה ותרגול.