אשר יגורנו לו בא, ואף יותר גרוע מכך. החל מפרוץ ה"מגיפה" ב2020, הבנו שתכלית כל העניין תהיה במתן זריקות בכפייה, כאשר עיקר המאמץ יהיה כלפי הילדים. במשך אותה השנה עקבנו בדאגה אחר מסלול קבלת ההחלטות, לא תיארנו לעצמנו שאכן יתאפשר כדבר הזה - מתן זריקות נסיוניות גנטיות בטכנולוגיה חדשה ללא המסלול המקובל של בדיקות ומחקר ארוך שנים מעמיק ומקיף בנושא.

הבנו שעצם המינוח חיסון איננו קביל לתכשיר הגנטי הניסיוני הזה אשר נמצא תחת הגדרה מקצועית של תכשיר בניסוי תחת שימוש בטכנולוגיית GENE THERAPY משום שחיסון כפי שהכרנו אותו בעבר הוא דבר שונה לחלוטין ומבוסס על עקרונות ותהליכים נפרדים ושונים בהחלט.

דבר מדאיג נוסף הוא שהזריקות הנ"ל לא עברו את שלב פאזה 1 על בעלי חיים, בהמשך קיבלו היתר שימוש לחירום בלבד ושווקו לציבור באופן אגרסיבי כתכשיר יעיל ובטוח. יעילותו במחקר הקצרצר והקטן יחסית נמצאה גבוהה רק ביצירת נוגדנים וללא שום הבדל משמעותי מבחינת מניעת תחלואה קשה ואף ללא שום הבדל בכלל מבחינת מניעת מוות.

את הנזקים לטווח הרחוק אי אפשר היה לצפות, אך כבר בתחילת שנת 2021 מספר שבועות לאחר תחילת קבלת הזריקות הדיווחים על נזקים החלו לזרום לקליניקה. בתחילה קיבלנו תלונות מוזרות ותמוהות על חזרת תסמינים שכבר נרפאו אצל ילדים, כמו כן מספר תופעות אלרגיות קיצוניות אצל ילדים. מיד לאחר מכן החלו להופיע כמבול לקליניקה מטופלים מבוגרים לאחר נזקי הזריקות.

בתחילה היינו אובדי עצות ולא הבנו מה מתרחש ומהם המנגנונים שעומדים מאחורי התופעות המוזרות.

לאחר איסוף מידע מקולגות ברחבי העולם לקראת אמצע שנת 2021 התחילה להתגבש תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי חומרת התהליכים. אט אט נבנו אסטרטגיות אבחנה טיפול וסיוע לכל הנפגעים.

בדיקות דם ואמפולות של ה"חיסון" מכל החברות [פייזר, מודרנה, אסטרה זנקה, ג'והנסון אנד ג'והנסון] נבדקו תחת מיקרוסקופ אלקטרוני ושיטות בדיקה שונות מבחינת ספקטרום האור - והובילו למסקנות מרעישות. נמצאו מתכות כבדות, טפילים, חלקיקי ננוטכנולוגיה ובעיקר גראפין אוקסיד.

ממצאים חדשניים נוספים מצד רשות התרופות היפנית הובילו למסקנות מחרידות שבהן 80% מהזריקה משונע ומצטבר בשחלות והשאר בלימפה ובאיברים פנימיים ונשאר שם לאורך זמן של כמה חודשים - וזאת בניגוד לכל ההבטחות של התפרקות החומר תוך כמה שניות והישארותו בשריר הזרוע.

בהמשך התגלה שאותו חלבון זיזי שמוזרק כדי להיות מקודד לייצור המוני שלו על גבי התאים - הוא עצמו הרעלן הקיצוני שגורם לכל תופעות ה COVID19 - במיוחד יצירת מיקרו קרישים ונזק לרקמות ואיברי מערכת האנדוקרינולוגיה - בדגש על בלוטת התריס. אי לכך התאים שקודדו הופכים להיות היברידיים וגורמי נזקים סיסטמיים בכלי הדם במערכת הנשימה והלב, כמו כן יש לו נטייה לפגוע במערכת העצבית ולחדור את מחסום דם מח - בזכות המעטפת הננוליפידית בה הוא עטוף, בכך לגרום לשבצים ושיתוקי חצי פנים. רב המטופלים מגיעים בשל תלונות אורתופדיות של כאבים רדיקולריים בעלי תבנית חוזרת של כאבים מקרינים מהצוואר לכתף ולזרוע, עם מיקומים משתנים בין גפה ימין לשמאל. אותו הדבר לגבי כאבים פסאודרדיקולריים מהגב התחתון\אגן לכיוון הירכיים. 

אופי הכאבים חוזר על עצמו - כאבים קיצוניים שורפים ודוקרים. התבנית היא של תופעות שצצו משום מקום ללא סיבה או העצמה קיצונית וחסרת תקדים של תופעות אורתופדיות קודמות שהמטופל חווה.

​

נקודה מאוד חשובה ומפתיעה הייתה נושא ה"השלה".

כל אדם שהוזרק חווה הרעלה קשה, בניסיון להיפטר מהרעלים הגוף משיל מעצמו את הרעלנים. מי שנמצא בסמיכות למוזרק בטווח של כמה חודשים סופג את הרעלנים ועלול לצאת מאיזון. ישנן אינספור עדויות על נשים לא מוזרקות שחוו בעיות פריון עקב שהייה ליד מוזרקים, או ילדים שחוו החמרה במצבם בתחילת 2020 לאחר שהייה במחיצת הוריהם המוזרקים.

​

לכל מי שמעוניין במהלך הביולוגי המפורט של נזקי הזריקה, אנסה לתמצת.

השלב הראשון הוא הרס של המיקרוביום ופיזורו מחדש בגוף, במקביל תמותה עצומה של כדוריות דם אדומות, בשל כך נוצרים מצבורי ברזל חופשיים ללא יכולת של המיקרוביום לספוג אותו. הברזל שוקע בעיקר בבלוטת התריס והפרה-תירואיד, ואז מתחילה הסתיידות שם ובנוסף בלב ובמח. מעבר לכך באופן שולי גם הסתיידויות בשרירים ורקמות אשר מוביל לכאבים עזים בגוף.

החלק הערמומי הינו בהשתלבותו של הזיז החלבוני במיקרוביום והפיכתו לחלק היברידי באדם והזנתו מהמארח במנגנון טפילי.

רב התופעות של הנזקים ניתנות להסבר בשל איבר המטרה העיקרי שנפגע - בלוטת התריס.

בלוטת התריס אחראית על המצב החיסוני, מערכת הרבייה, מנגנוני ערות ושינה, מצב רגשי מאוזן, ויסות חושי [שמיעה - טיניטוס, ראייה], חיוניות ומצב האנרגיה של האדם.

​